- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ת"א 483-08
|
ת"א בית משפט השלום קריות |
483-08
25.4.2012 |
|
בפני : אליעזר שחורי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: חאלד מוחמד ח'טיב עו"ד הישאם נעאמנה |
: רוחייה יאסין עו"ד עזמי נסאר |
| פסק-דין | |
תביעה שתחילתה בבקשה לביצוע שני שיקים בתיק הוצל"פ 1301592087, האחד ע"ס 370,000 ש"ח, ז"פ 30.06.07 והשני ע"ס 170,000 ש"ח, ז"פ 03.07.07. שני השיקים משוכים ע"י הנתבע לפקודת התובע.
תיק ההוצל"פ נפתח ביום 27.1.08.
הנתבעת הגישה כתב התנגדות בטענה כי משיכת השיקים ומסירתם לתובע נעשו בנסיבות של מרמה וכן כי השיקים ניתנו לתובע לבקשתו 'כשיקים טובה' והוצגו לפירעון בנסיבות של הפרת אמון.
בתאריך 29.05.08 ניתנה לנתבעת רשות להתגונן והתיק נקבע לשמיעת הראיות.
עמדת התובע:
בינואר 2006 נקשר קשר של אירוסין בין התובע לבין בתה של הנתבעת - מרווה, לאחר מס' חודשי היכרות.
לנתבעת היה ידוע שברשות התובע סכום כסף של כ-800,000 ש"ח שקבל כפיצוי בשנת 2005 במסגרת הליך תביעה בגין רשלנות רפואית. הסכום הופקד בבנק ערבי ישראלי בסכנין בחשבון שבו קבל אשראי גבוה.
הנתבעת בקשה מהתובע הלוואה לצרכיה, בפרט לצורך מימון לימודי בנה ובנותיה בחו"ל בעלות גבוהה של עשרות אלפי שקלים בשנה, אשר הנתבעת התקשתה לגייס.
הנתבעת הסבירה לתובע כי יש באפשרותה להחזיר את ההלוואה על ידי מימוש נכס מקרקעין הרשום על שמה והתובע השיב לה כי הכסף איננו נחוץ לצרכיו המיידים ועל כן, אין הוא מבקש כי תמכור את הנכס. מדובר, איפוא, בהלוואה שניתנה על דעת כן שתוחזר עם דרישה בזמן בלתי מוגדר בעתיד.
התובע החל להעביר כספים לנתבעת באופנים שונים, תחילה באמצעות משיכות של סכומים במזומן מסניף הבנק בסכומים משמעותיים ובאמצעות משיכות של סכומים קטנים ממכשיר הכספומט מדי שבוע והסכומים שנמשכו במזומן, היו נמסרים לנתבעת או למרווה על מנת שתעבירם לנתבעת. באותה תקופה למד התובע באוניברסיטה העברית בירושלים והתגורר שם. הסכומים אשר נהג למשוך במזומן ממכשיר הכספומט כמעט מדי יום, היו על סך 500 ש"ח כאשר הסכום המצטבר היה נמסר לנתבעת כאשר נהג התובע לחזור בסופי שבוע לבית מגוריו בצפון. מאוחר יותר, נהג התובע לבצע העברות בנקאיות באמצעות הוראות טלפוניות.
עקב יחסי האמון ששררו בין התובע לבין הנתבעת, הוא לא נהג לנהל רישום בזמן אמת לעניין סכומי הכסף שהעביר לנתבעת ואולם הוצגו דפי חשבון מהם ניתן ללמוד על ההעברות מחשבונו לחשבון הנתבעת ועל משיכות ממכשירי כספומט על בסיס יומי בסכום של 500 ש"ח ליום.
מדפי החשבון ניתן להסיק כי במהלך תקופה של כשנה ומחצה החל מינואר 2006, העביר התובע לנתבעת סכום מצטבר של מאות אלפי שקלים, כך לשיטתו.
באוגוסט 2006 נערך טקס הנישואין בין התובע לבין מרווה ואף במהלך ירח הדבש בוצעה העברה בנקאית של סכום נוסף אל הנתבעת. זמן לא רב לאחר הנישואין נקלעו יחסי בני הזוג למשבר
וב-04.07.07 נפרדו והחלו בניהול הליכי גירושין שהסתיימו בגירושין פורמאליים ביום 13.1.08. המחלוקות הכספיות שבין בני הזוג הסתיימו לאחר הליך של בוררות במסגרתו הסכים התובע לשלם למרווה סך של 30,000 ש"ח. ההסדר הכספי נועד להסדיר סיום מערכת היחסים בין בני הזוג ללא קשר להלוואות שניתנו לנתבעת.
התובע הינו בן יחיד להוריו ולאביו בית עסק של חומרי בניין. במאי 2005 החל התובע בבניית בית מגוריו ומימן את הליך הבנייה מתכנית חסכון שהיתה לו בסכום של כ - 120,000 ש"ח, סכום שחסך מקצבאות הביטוח הלאומי. עם סיום בניית השלד, הופסקה הבנייה ולא חודשה עד אפריל 2008 לאחר הגירושין. הבניה הושלמה בנובמבר 2008. מכאן שאין בסיס לטענת הנתבעת כי משיכות הכספים מחשבונו נועדו בין השאר למימון בניית בית המגורים.
באפריל 2007, בסמוך למועד פרידת בני הזוג, לחץ עליו אביו להשלים את בניית בית המגורים ועל כן, החליט באותו שלב לבקש מהנתבעת להחזיר לו את כספו. בסוף מאי 2007 משכה הנתבעת לפקודתו בביתה את השיק הראשון על סך 370,000 ש"ח, לזמן פירעון דחוי - 30.06.07. התובע מאשר כי איננו זוכר במדוייק מדוע רשמה הנתבעת סכום זה שהיה נמוך מן הסכום שהייתה הנתבעת חייבת להחזיר. עם זאת טוען הוא כי העיר לנתבעת שהסכום אינו משקף מלוא החוב והנתבעת הזמינה אותו לשוב בתוך פרק זמן קצר על מנת שתמסור לו שיק נוסף. התובע מציין כי אפשר שהשיק השני לא ניתן באותו מעמד מכיוון שלא היה ברשות הנתבעת פנקס שיקים נוסף. מכל מקום, לאחר כ-10 ימים שב התובע לבית הנתבעת וקיבל השיק השני ע"ס 170,000 ש"ח בגין יתרת החוב, לזמן פירעון דחוי - 03.07.07.
את שני השיקים מסר התובע לאביו כדי שיחזיק בהם עד שיגיע מועד פירעונם. כעבור זמן מה, בקשה ממנו הנתבעת שלא להציג השיקים לפירעון כיוון שבכוונתה למכור נכסי מקרקעין ולפדות תכנית חסכון והבטיחה לשלם לו המגיע לו במזומן כנגד השיקים.
התובע מוסיף ומסביר כי התכוון להשתמש בסכום שקבל על מנת להשלים את בניית בית מגוריו, אך בשלהי יוני 2007, נקרתה בפני משפחתו הזדמנות לרכוש קרקע לבנייה בדיר חנא, חלקה ששטחה 800 מ"ר בבעלות אחד בשם סעיד זאמל תמורת סכום של 420,000 ש"ח. אביו החליט לרכוש את המקרקעין ומסר למוכר כחלק מהתמורה את השיק ע"ס 370,000 ש"ח. כעבור מס' ימים ולאחר שערך המוכר בירור באמצעות סניף הבנק, הוא הודיע לאביו שאין כיסוי לשיק. המוכר החזיר את השיק וכעבור מס' ימים הציג התובע את שני השיקים לפרעון. השיקים סורבו בציון כי אין כיסוי מספיק וכי ניתנה הוראת ביטול.
הפירוד שבין בני הזוג ועזיבת מרווה את הבית ב - 04.07.07 היו על רקע משבר שנוצר כאשר הנתבעת הביעה את כעסה לאחר שנודע לה שנערך בירור בסניף הבנק שלה בקשר לשיק הראשון שמסרה. מספר ימים לאחר שעזבה מרווה את בית מגורי בני הזוג, הוגשה נגדו תלונה במשטרת ישראל בטענה של מרמה ובנוסף לכך התלוננה כנגדו מרווה כי נהג כלפיה באלימות, התלונות נגנזו.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
